החלטה בתיק בפ"מ 9733-01-12

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ביום 15.01.12.

המבקש טען בבקשתו כי בתיק לא קיימות ראיות מספיקות לאחריותו לגרימת התאונה וסירובו לתת דגימה לצורך בדיקת שיכרות. כמו כן טען המבקש כי אין עילה לפסילתו פסילה מנהלית. בנסיבות האמורות סבור המבקש כי שגא הקצין הפוסל ויש להחזיר לו את רישיונו.

המשיבה התנגדה לבקשה, לטענת ב"כ המשיבה קיימות ראיות לכאורה הן לאשמת המבקש לתאונה לעובדה כי סרב לתת דגימה. וכן לאור חומרת העברה ועברו של המבקש קיימת עילה. אשר על כן ביקשה המשיבה להותיר את החלטת הפסילה על כנה.

המשיבה הגישה את תיק החקירה לבית המשפט.

1. ראיות לכאורה לעברת סירוב לתת דגימה לבדיקת שיכרות. בתיק מזכר של השוטר שרון כהן שהינו בוחן. ממנו עולה כי השוטר פגש את המבקש במיון בית החולים איכילוב. הבוחן ביקש מהמבקש דגימת דם. המבקש הסכים לתת דגימה. הבוחן החל בחקירת המבקש. כאשר, ביקש הבוחן לבצע את הדגימה סירב המבקש בטענה כי הוא מפחד ממחטים. הבוחן הסביר למבקש את משמעות הסירוב. המבקש עמד בסירובו. בתיק מצוי מסמך בחתימת המבקש לפיו הוא מסרב לדגימת דם ומסכים למסור דגימת שתן או דגימת נשיפה. המבקש חזר על עמדתו בהודעתו במשטרה. ברע"פ  8624/11 קבע כב' הש' רובינשטיין כי נאשם אינו יכול לקבוע איזה דגימה יערוך לו השוטר. ההחלטה על סוג הדגימה נתונה לשיקול הדעת הבלעדי של השוטר. בנסיבות אלו ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לעניין סירבו של המבקש לתת דגימת שיכרות.

2. ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונת הדרכים. המבקש טען כי לא ניתן לקבוע מי סטה עם רכבו וגרם לתאונה. עוד טען המבקש בהודעת הבהרה שנשלחה לבית המשפט לאחר הדיון כי הראיות החפציות שנמצאו בשטח, אינן מגלות אשמת הנאשם. שכן הן הוזזו ע"י עוברים ושבים. המבקש נהג ברכב שברולט בעוד המעורב נהג ביונדאי. מתוך עיון בתיק החקירה קיימות הודעות של שני הנהגים המעורבים, כל אחד טוען כי הרכב השני סטה לכיוונו. כמו גם, קיימות הודעות של נוסעות שישבו ליד הנהגים ברכב. אף אחת מהנוסעות לא ראתה כיצד התרחשה התאונה. ברם, קיימת הודעה של עד ראיה שעבר במקום, לדבריו הוא אינו מכיר אף אחד מהצדדים. עד הראיה סיפר כי ראה את רכב המבקש השברולט מאיץ, סוטה עם רכבו לנתיב נסיעת היונדאי, פוגע בו, גלגל רכבו של המבקש התפרק והוא המשיך בנסיעה עד שנעצר. בתיק נעשתה עבודת בוחנות, התאמת נזקים בין הרכבים. בזירה נמצאו חריצים על הכביש וכן סימני מריחת צמיג בנתיב הנסיעה של רכב המעורב. הבוחן הרים את שני הרכבים ולפי המתואר בבדיקה נמצא כי הממצאים בנתיב הנסיעה של היונדאי שייכים לרכבו של המבקש השברולט. מעבר לכך נמצאו סימני שברי פלסטיק השייך לשברולט בנתיב נסיעת היונדאי. אומר רק כי גם אם הייתי מקבל את טענת המבקש כי חלקי הפלסטיק הוזזו. הרי שזו טענה טעונה הוכחה, שכן מדובר בחמישה מקבצים בהן נראה הפלסטיק השייך לרכבו של המבקש. עוד הוסיף כי התאונה ארעה ב 02.49. הבוחן הגיע למקום התאונה בשעה 03.00. וראה מה שראה. מדובר בשעת לילה מאוחרת לא ברור כמה עוברי דרך היו ששינו את זירת התאונה. אך, בבטחה ניתן לומר כי החריצים שנמצאו על הכביש אינם ניתנים להזזה. חריצים אלו נמצאו בנתיב הנסיעה הנגדי למקום הנסיעה של המבקש והם שייכים לרכבו של המבקש. בנסיבות אלו ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה.

3. עילה לפסילת המבקש. עילת הפסילה צומחת מחומרת העברה ועברו של המבקש ואני סבור שהיא קיימת בתיק זה. מדובר בתאונת דרכים מהלכה נחבל אדם ונגרם נזק לכלי הרכב. כאשר, המבקש סירב לתת דגימת שיכרות. המבקש נוהג משנת 90 לחובתו 37 הרשעות קודמות למבקש הרשעה קודמת מס' 33 בעברה של נהיגה תחת השפעת סמים / אלכוהול.

לאחר שמצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לאחריות המבקש לגרימת התאונה וכן עילה לפסילת המבקש. סעיף 47 לפקודת התעבורה :

  פסילה בידי קצין משטרה (תיקון מס' 41)  תשנ"ז-1997

47.        (ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:

(2)     בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את המבקש למשך 60 יום. בנסיבות האמורות אני מוצא לדחות את הבקשה להשיב למבקש את רישיון. סוף דבר, הבקשה נידחת.

המזכירות תשלח לצדדים את ההחלטה.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ב, 03 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: